מלון גימנסיה

הגענו למלון גימנסיה תל אביב מתוך ציפייה לחופשה מיוחדת. לא סתם עוד לילה במלון, אלא זמן איכות שהיה חשוב לנו מאוד – חגיגה של שנתיים יחד, ובמקביל גם רגע משמעותי עבורי סביב הגיוס שלי, בתקופה שבה בן זוגי נמצא רוב הזמן בצבא. בחרנו להשקיע ולשלם כ־1,600 ₪ ללילה, סכום שהוא מעבר לתקציב שתכננו לעצמנו, דווקא משום שרצינו לעצור לרגע, להתפנק, וליצור לעצמנו זיכרון יפה ומשמעותי. לצערי, כבר עוד לפני שהגענו, החוויה התחילה ברגל שמאל. ניסיתי ליצור קשר עם שירות הלקוחות כדי לשתף בתחושות ובתסכול שלי. פעמיים חיכיתי זמן ממושך על הקו, ובכל פעם השיחה פשוט נותקה. רק בפעם השלישית ענתה לי נציגה מקסימה, שבאמת ניסתה לעזור והעבירה אותי ליוסף, מנכ"ל המלון. כל זה קרה בזמן שהייתי בדרך למלון. כשהגעתי, כבר דיברתי איתו אחרי לא מעט תסכול מהניסיון לקבל מענה. לצערי, השיחה הזאת היא משהו שלא אשכח. במקום להרגיש שמקשיבים לי כלקוחה שהשקיעה סכום משמעותי ובאה לחופשה עם ציפיות לגיטימיות, הרגשתי שמנסים פשוט לסיים את השיחה ולהעביר אותי הלאה. בשלב מסוים, במקום לנסות להבין את התסכול שלי או למצוא דרך להפוך את הסיטואציה לחיובית, נאמר לי: **"אז אני אבטל לך את ההזמנה, אין בעיה.** והמשפט הזה, יותר מכל דבר אחר, שבר לי את התחושה. כי כשלקוח משלם סכום משמעותי ובוחר להגיע דווקא אליכם, הוא לא מצפה שיזכירו לו כמה קל להיפרד ממנו. הוא מצפה להרגיש שרוצים אותו, שמקשיבים לו, ושגם אם יש בעיה – יש רצון אמיתי לפתור אותה. באותו רגע הרגשתי בדיוק את ההפך. הרגשתי שלא רואים אותי כלקוחה, אלא כאדם שאפשר פשוט לוותר עליו. הייתי כל כך פגועה שהתקשרתי לבן הזוג שלי ובכיתי. עוד לא הספקנו בכלל להיכנס לחדר, עוד לא התחלנו את החופשה, וכבר הרגשתי שהרגע שכל כך חיכינו לו מתחיל בתחושת אכזבה. וזה בעיניי הדבר הכי עצוב בכל הסיפור. לא המחיר. לא החניה. לא החדר. אלא התחושה שהייתה לי מול מי שאמור לייצג את המלון. חשוב לי לציין גם כמה דברים נוספים באופן ענייני: החניה מחוברת למלון ונגישה ישירות דרך המעלית, כך שמבחינת הנוחות היא בהחלט יתרון. עם זאת, אין השתתפות או הנחה מצד המלון בעלות החניה, ולכן בשהייה במחיר כזה העלות הכוללת הופכת למשמעותית עוד יותר. לגבי ארוחת הבוקר – אנחנו בחרנו שלא לקחת אותה, משום שהאפשרות היא לקבל שוברים לבתי קפה בסכום מסוים. זו בהחלט אופציה נחמדה למי שאוהב את הקונספט, אבל מבחינתנו היא פחות יוצרת את התחושה הקלאסית של חופשה במלון, שבה יורדים בבוקר לארוחת בוקר כחלק מחוויית האירוח. גם בקבלה כדאי לקחת בחשבון שבימי עומס זמן ההמתנה יכול להגיע לכ־30–60 דקות. לצד כל זה, אני כן רוצה לציין לטובה את הדר, שהייתה נעימה, קשובה ואנושית. לאחר ששמעה על מה שקרה, היא ניסתה לשמח אותנו ונתנה לנו צ'ק-אאוט מאוחר. זו הייתה מחווה יפה, ואני מעריכה את הניסיון שלה להמתיק עבורנו את החוויה. אבל לפעמים, גם מחווה טובה לא יכולה לתקן תחושה שנוצרה ברגע אחד. החדר עצמו היה חמוד פלוס, אך לצערי מצאנו בו שערות שחורות וארוכות. אחרי כל מה שכבר עברנו, ובעיקר אחרי התחושה שנוצרה בשיחה עם יוסף, פשוט לא הרגשנו בנוח להמשיך ולהתלונן ובחרנו להסתפק במה שיש. גם בבריכה היה עומס, המים היו חמימים, ולא תמיד היו מספיק מקומות ישיבה. ועדיין, אני חוזרת ואומרת – שום דבר מכל אלה לא היה הופך את החופשה שלנו לבלתי מוצלחת בפני עצמו. מלון יכול להיות עמוס. חדר יכול לפעמים לדרוש תשומת לב נוספת. גם שירות יכול להיות איטי ביום עמוס. אבל יחס – זה כבר משהו אחר. אפשר לפתור בעיה. אפשר לנקות חדר. אפשר לפצות על המתנה. אבל ברגע שלקוח מרגיש שמזלזלים בו ושלא באמת אכפת אם הוא יישאר או ילך – קשה מאוד לתקן את זה. ובמיוחד כשמדובר בחופשה שנועדה להיות זיכרון. היום, בדיעבד, אני חושבת שהייתי מעדיפה לשלם עוד 100–200 ₪ ולבחור במקום שבו התחושה שאני מקבלת כלקוחה תואמת את המחיר שאני משלמת. כי בסופו של דבר, אנחנו לא משלמים רק על מיטה, חדר ובריכה. אנחנו משלמים על חוויה. על יחס. על תחושה. על רגעים שאנחנו רוצים לזכור. ולנו, לצערי, הרגע הזה נצרב דווקא כזיכרון של אכזבה. הגענו כדי לחגוג שנתיים, ליצור לעצמנו רגע משמעותי ולהוסיף עוד זיכרון יפה למסע שלנו יחד. במקום זה, עוד לפני שהחופשה התחילה באמת, מצאתי את עצמי בוכה לבן הזוג שלי ומרגישה שהרגע שכל כך חיכינו לו כבר לא יהיה כמו שדמיינו. וזה הדבר שהכי קשה לי להשלים איתו. כי כסף אפשר להחזיר. אפשר לתת צ'ק-אאוט מאוחר. אפשר להציע פיצוי. אבל **אי אפשר להחזיר רגע שכבר נהרס. ואי אפשר לשחזר זיכרון שכבר נוצר.** לכן, לצערי הרב, זו לא חוויה שאוכל להמליץ עליה. לא בגלל פרט כזה או אחר במלון, אלא בעיקר בגלל התחושה שקיבלתי ברגע שבו הייתי צריכה להרגיש שמקבלים אותי – וקיבלתי בדיוק את התחושה ההפוכה. וחבל. באמת חבל. כי לפעמים כל מה שלקוח צריך זה להרגיש שמקשיבים לו.

מיקום מצויין, חדר נוח ונקי, ברכה בקומה 6 מעט קטנה

מיקום מצויין, שירות מעולה, בריכה כיפית ואחלה חדר כושר. אחלה תמורה למחיר

התארחנו במלון בחמישי האחרון ולקחנו שני חדרים. בסך הכול הייתה לנו חוויה טובה ונעימה 😊 החדרים מקסימים, מעוצבים יפה מאוד, המיטה נוחה ויש גם מכונת קפה - בהחלט מוסיף. פחות אהבתי את העובדה שהכיור נמצא מחוץ לחדר הרחצה, אבל מעבר לזה החדר היה מאוד יפה ונעים. המרפסת מקסימה וכיף לשבת בה, אבל הכיסאות עשויים מברזל וממש לא נוחים 😅 המלצה קטנה למלון-שימו כריות על הכיסאות, זה ישדרג משמעותית את הישיבה במרפסת. הבריכה קטנה אבל חמודה ונעימה, ומאוד אהבתי את העובדה שהאווירה הייתה של מבוגרים בלבד. השירות בבר של הבריכה למעלה היה מצוין, וגם בקבלה קיבלנו שירות מקסים, אדיב ונעים. לא לקחנו ארוחת בוקר ולכן לא יכולה לחוות עליה דעה. הנקודה העיקרית שפחות אהבתי היא המחיר - לטעמי המחיר ללילה מעט גבוה ביחס למלונות אחרים באזור שמציעים רמה דומה. בסך הכול מלון יפה, חדרים מוצלחים, מיקום מעולה ושירות מצוין, עם כמה דברים קטנים שאפשר לשפר. 🌿

ישרוטל יודעים את העבודה אין ספק. מלון מוקפד עם בריכה מהממת על הגג. אבל... ויש אבל גדול. ב-3 לפנות בוקר רעשים של שיפוצים שמעירים אותך זה לא אידיאלי בכלל. פניתי לצוות המלון בבוקר ולאחר בדיקה אמרו שזה לא מהמלון, שלא היו תלונות נוספות של אורחים, ושחבל שלא יידעתי בלילה. אני חושב שברמת תודעת שירות אפשר לבוא בגישה אחרת. גם אם זה לא היה במלון עצמו. דבר נוסף זה נושא החניה. כדאי להסביר לפני לאורח שהחניון ממש צמוד למלון שכן יש עוד חניון מונטיפיורי במורד הרחוב שגם לא היה פעיל כשהגענו. בסוף היינו צריכים לחפש חניה אחרת וזה היה כאב ראש.

היינו זוג ,חייב לציין שהמלון נהדר.. חדרים נקיים ומרווחים עם כל האביזרים ברמה הכי גבוהה. השירות מעל לכל הציפיות. חייב לציין את יוסף המנהל שדאג לנו לכל הצרכים מקבלת הפנים ועד לעזיבה.. הניקיון השירות והבריכה הופכים את השהייה לחוויה מושלמת..בטוח שנחזור

מלון במיקום מצוין מחד,אבל מנגד הרעש בלילה היתה נורא (והיינו בקומה 4 מתוך 6 ולא על חזית הרחוב...). שירות מצוין- בסטנדרט גבוה כמו ברוב מלונות ישרוטל. הבריכה על הגג נעימה, אבל מעט צפופה ואעזור הבריכה לא נוקה לעיתים מספיק קרובות אז צריך להלך בין כוסות פלסטיק ושאריות אוכל. החדר מעוצב קצת אחרת ממלונות דומים בסביבה- הכל בחלל אחד (ללא הפרדה של פינת קפה וארונות לדוגמא) והשירותים בקדמת החדר- איפה שנמצאת הטלוויזיה. לא היה לנו סבון במקלחת וזה היה מבאס- מסוג הדברים שמגלים רק כשמתקלחים... והגענו סהכ ללילה אחד אז זה די חיוני. המתגים של האורות בחדר לא ברורים ולכן נאלצנו לישון עם אור בשירותים כל הלילה. יש חניון מתחת למלון ב90 שח ליום. אז בגדול- מלון באמת נחמד ובמיקום מנצח, אבל יש מקום לשיפור קטן בחדר ובמתקנים.

ביזיון לרשת מלונות ישרוטל. צוות המלון ממש לא אדיב ושירותי. רעש- חדרים ממש לא אטומים לרעש, יש רעש נוראי מבחוץ וגם מהמלון עצמו במשך כל הלילה. הארוחת בוקר ביזיונית. שילמנו על חדר עם ארוחת בוקר, בשום שלב לא נאמר לנו שארוחת הבוקר היא ״על בסיס מקום פנוי״ בקפה שילה בשבת בבוקר (תור בלתי נסבל בקפה) וכוללת שובר עלוב (לא באתר, לא בצאק אין וגם לא בבוקר כששאלנו איפה הארוחת בוקר). לא ברור לי מה הפואנטה בשלם עוד כסף על ארוחת בוקר כלולה ולגלות שזה על בסיס מקום פנוי, ולך תסתדר. בתגובה בקבלה נאמר לי כי ״בכל בית מלון זה על בסיס מקום פנוי ומחכים בארוחת בוקר״. צאק אאוט בשעה 13:00 בימי שבת, אבל כרטיס לחדר מפסיק לעבוד הרבה לפני 13:00. אף אחד מצוות המלון לא הסכים לפתוח לנו את החדר שנוכל לקחת את הדברים שלנו, נאלצנו לרדת לקבלה ולהמתין בתור ארוך רק כדי שיאפשרו לנו להיכנס לחדרים לקחת את הדברים שלנו.

לקחנו לילה אחד במהלך חודש מאי המלון במיקום מעולה החדר היה קטן, הכיור מחוץ לחלל חדר הרחצה. יש בחדר מכונת אספרסו ובקבוק מים מינרלים שזה נחמד מאוד. המקלחון לא סגור הרמטית ובזמן המקלחת כל המים בחוץ, מה שאילץ לקרוא לשירות לקוחות שיביא מגבות רצפה נוספות ואפילו לא טרחו לברר מה קרה ולקחת את אלו הספוגות. כחברי חוג השמש שחגגו יום הולדת קיבלנו וואצ׳ר לכוס יין שלא יכולנו לנצל כי המסעדה נסגרת בעשר (!!).